זה עשוי להישמע מוזר, אבל אלוהים לא מעוניין בדת או במוסריות חיצונית. הוא מעוניין במערכות יחסים ומציאות. כלומר, הוא רוצה לא רק מערכת יחסים נכונה איתנו, אלא שגם אנחנו נקיים מערכות יחסים נכונות זה עם זה ועם עצמנו. והוא רוצה שנהיה אמיתיים - ושנראה ונודה במה שאנחנו באמת כדי שהוא יוכל לעזור לנו.

זו גם לא המטרה של אלוהים לעשות אותנו טובים. המטרה היא לעשות אותנו שלמים, עד לדרגה שבה בכל המעשים שלנו, באורח החיים שלנו, ובמערכות היחסים שלנו נהיה שלמים!

דת נוטה לרצות לתקן אותנו מחוץ כלפי פנים. אלוהים רוצה לתקן אותנו מבפנים כלפי חוץ. האפשרות הראשונה עשוייה להפוך לעול בלתי אפשרי. השנייה היא זו שמביאה חופש. משיחיות איננה רשימת פקודות והנחיות. זהו ביטוי של אהבה אלוהית, קבלה אלוהית וסליחה אלוהית.

זה עוזר להבין שאלוהים לא ממתין לתפוס אותנו על הטעויות שעשינו. למעשה, לא משנה מה עשינו או נכשלנו לעשות, הוא אוהב אותנו באהבה נצחית ויש לו מטרה נהדרת עבור החיים שלנו - עבור החיים האלו וגם עבור החיים בעולם הבא! כפי שישוע אמר, "כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו אלא ינחל חיי עולם." (יוחנן ג:16). ושוב, "אני באתי כדי שיהיו להם חיים ובשפע שיהיו להם." (יוחנן י:10).

כלפי חוץ אנחנו עשויים להיראות כאילו הכל בסדר איתנו, אבל בפנים לכל אחד מאיתנו יש עניין גדול. סנסה, הפילוסוף הרומאי העתיק, הגדיר את זה בעזות באומרו, "כולנו חטאנו. יש שיותר. יש שפחות." דבר אלוהים, התנ"ך, מסכים. שם נכתב, "כי הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה." (אל הרומים ג:23). אולם החטא איננו רק לעשות דברים מזיקים. זה כל דבר שהוא פחות מהשלמות שאלוהים תיכנן עבורנו. זה כולל שמירת טינה ורגשות שליליים אחרים, גאווה, קינאה, מניעים מעורבים וכו'. רובנו גם אשמים בחטא ההזנחה, כלומר לא עשינו מה שידענו שעלינו לעשות ויכולנו לעשות. (איגרת יעקב ד:17).

הבנה מוטעית נוספת לגבי אלוהים טוענת שהוא רוצה לתפוס אותנו ולהעניש אותנו עבור חטאנו. אנחנו מביאים עונש על עצמנו מכיון שלחטא יש תוצאות טבעיות משלו. אם אנחנו מנסים לשבור את חוק כוח המשיכה של היקום, לדוגמא, אנחנו לא מצליחים. זה ישבור אותנו. וכן איננו מסוגלים לשבור את חוק המוסר האוניברסלי של אלוהים. כשאנחנו עושים את זה, זה שובר אותנו, ופרט להשפעות הכואבות בחיים האלו - סבל, עצב, מחלה ומוות רוחני - התוצאה הסופית והטראגית של זה היא מוות נצחי או פירוד מאלוהים. (אל הרומים ו:23).

אנחנו כמו נורה שרופה או 'מתה' שלא מסוגלת להגיב למקור הכוח שלה. ומכיון שאנחנו מתים מבחינה רוחנית, איננו מסוגלים להגיב לאהבת אלוהים וכוחו, מבלי שהוא קודם כל 'יתקן' אותנו. יתרה מזאת, בגלל המוות הרוחני שלנו, זה בלתי אפשרי עבור אף אחד להיוושע. רק אלוהים יכול לעשות את זה. זו הסיבה שכל העבודות הטובות בעולם לא יכולות להפוך אותנו לחיים באלוהים. רק כשנראה ונודה בזה, אלוהים יכול 'לתקן' אותנו.