|

יום ראשון בבוקר, סוף השבוע נגמר. השעון מטרטר בקולו
המעצבן ופתאום אנחנו נשאבים אל תוך עולם המציאות.
תחילה המאבק לצאת מתוך המיטה, ואז החיפזון ללכת
לבית הספר או לעבודה בזמן, ואז בא המתח של לנסות
לעמוד בכל המחויבויות האינסופיות שלנו.
האם
ככה מתחיל השבוע שלך? והאם הלחצים האלו לא קטנים
בהשוואה לאלו שאתה מתמודד מולם במהלך השבוע?
אנחנו
חיים בעולם שבו המתח והדאגה תמיד הולכים וגוברים
בתוספת לחצים בבית הספר, בעבודה, במשפחה, בחברה
ובכלכלה. מעטים הם אלו שנהנים מחופש של היעדר דאגות.
דאגה
ולחץ הינן בעיות גדולות בחברה דינמית. אם הן מופיעות
במידה יתרה הן עלולות לקצר את חיינו בשנים שלמות.
ישנם
אנשים שאוהבים לחשוב שהדברים לא מציקים להם. "אין
בעיות," הם אומרים, עוטים ארשת פנים עליזה
ומושיטים את ידם אל האספירין או אל בקבוק הוודקה
על מנת להרוג את הפחדים שלהם.
אבל
זה בלתי אפשרי להרוג את הלחץ הפנימי. הוא יחזור
ויגלה את עצמו בהרבה דרכים.
לדוגמה,
אבי מסתגר כשהוא זועף, פגוע או מתוח. שושי מדברת
בלי סוף על מנת לכסות על המתח שלה. בני מעשן על
מנת להתמודד עם המתח שלו. דידי מתקיף כשהוא מרגיש
מאויים. יוסי שתלטן וטלי מרוויחה זמן. דני מתלונן
בעקביות. שלומית היא אכלנית כפייתית, צחי שתיין
כפייתי, גלעד מכור לעבודה ואלון מכור להימורים –
הכל בגלל דאגה לא פתורה ומתח.
מתח
עשוי להביע את עצמו באופן פיזי. גימגום, כאבי בטן,
לחץ דם גבוה, עיקצוץ, אלרגיות, אולקוס, בטן רגישה,
כאבי ראש מתוחים – הרופאים רשמו את כל אלו בתור
הסימפטומים של מתח ודאגה.
כן,
במוקדם או במאוחר המתח ינצח. כשאנחנו לא מדברים
לדבר על הדאגות שלנו, אנחנו פועלים לפיהן בדרך זו
או אחרת.
"חיי
בשרים לב מרפא."

לפני
זמן רב, התנ"ך ציין ש" חיי בשרים לב מרפא."
(משלי יד:30). ישוע בעצמו אמר, "על כן אמר
אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם
מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר
מן המלבוש׃ לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא
ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃
(מתי ו:25,34). והשליח פולוס כתב, "אל תדאגו
כי אם בתפלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את
משאלותיכם לאלהינו׃ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר
את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃" (אל הפיליפים
ד:6-7).
אולם,
זה דבר אחד לדעת על שלום אלוהים ודבר אחר לחוות
אותו. זה מתחיל בלהיות מסוגלים להכיר בפחדים שלנו
ולהודות בהם, בכך שנתמודד מולם ונפתור אותם, ובכך
שנלמד לתת אותם לידי אלוהים – ולא לקחת אותם בחזרה.
הסיבות
לדאגה יכולות להיות רבות ומגוונות. הסיבות המובאות
בהמשך הינן כמה מהעיקריות בתוספת טיפים כיצד להתגבר
עליהם.
ראשית,
במידה ומתח תלוי במצב כלשהו – כלומר, מתרחש במצב
ספציפי או בגלל יותר מדי עבודה, אני מוצא שזה עוזר
לרשום את כל הדאגות שלי על נייר. זה כבר חצי מהקרב.
ואז אני מוחק את כל הדברים הכי פחות חשובים, עובד
על הדברים שאני יכול לעשות משהו לגביהם, ולומד לקבל
את הדברים שאני לא יכול לשנות ומפסיק לדאוג בגללם.

|